התעמלות בונה עצם
כאשר עוברים את גיל 50 מבנה העצם מתחיל להיחלש מה שמוביל לכך שבעת נפילה, העצם יכולה להישבר ביותר קלות, וחלילה הנזק יכול להיות מאוד קשה לגוף. בכדי למנוע את החלשות העצמות מומלץ לבצע התעמלות בניית עצם. בה בעזרת אימונים שבועיים אנו מחזקים את עצמות הגוף ומעניקים להם את הכח שהיה להם. התמודדות עם נפילות או פגיעות בעצמות תעבור ביותר קלות.
מדריכים:
מדריך תרגול בניית עצם
אוסטאופורוזיס – אחת המחלות השכיחות והשקטות שכדאי לכולנו להכיר. אז מה זה בעצם אוסטאופורוזיס? אוסטאו – עצם פורוזיס – מחוררת אוסטאופורוזיס היא מחלה בה מסת העצם מתדלדלת, והעצם הופכת מחוררת וחלשה. העצמות שלנו נבנות ונהרסות כל הזמן במהלך החיים. מרגע שאנחנו נולדים עד תחילת שנות השלושים שלנו העצמות נבנות בקצב מהיר יותר מאשר נהרסות. לאחר מכן ישנה תקופה בה קצב הבנייה של העצם כמעט זהה לקצב ההרס שלה. אצל נשים סביב גיל 50 כשהן נכנסות לגיל המעבר, רמת האסטרוגן, יורדת בצורה חדה, ומכיוון שהאסטרוגן הוא אחד ההורמונים שאחראים על בניית העצם, חלה התדלדלות במסה של העצם וקצב בניית העצם יורד בצורה משמעותית. אצל גברים זה קורה קצת יותר מאוחר, סביב גיל 70. אם תסתכלו עכשיו על שתי התמונות האלו (מסך מפוצל עם שתי תמונות של עצם בריאה ועצם עם אוסטאופורוזיס) תוכלו בקלות לראות באיזו עצם יש יותר מסה של עצם ופחות חורים, ובאיזו עצם יש יותר חללים וחיבורים דקים של עצם. אבל במציאות אין לנו יכולת להרגיש אם העצם שלנו חזקה או חלשה, וזה הדבר הטריקי באוסטאופורוזיס. לכן היא נקראת מחלה שקטה. עצם חלשה לא כואבת לנו, לא משנה את ההרגשה שלנו או את איך שאנחנו נראים, וכמעט שאין לה סימפטומים מתי אנחנו כן מרגישים את ההיחלשות של העצמות? בדרך כלל כשמאוחר מדי, זאת אומרת כשיש שבר. הנתונים הם שאחת מכל שלוש נשים בישראל מעל גיל 50 תחווה שבר אוסטאופוטי ואחד מכל חמישה גברים מעל גיל 70 יחווה שבר אוסטאופוטי. המשמעות של שבר במפרק הירך או בעמוד השדרה, בגילאים המבוגרים, היא קריטית, ויכולה להוביל לאשפוז, ניתוח ושיקום ארוך. מי נצא בקבוצת סיכון לאוסטאופורוזיס? אז קודם כל זו מחלה שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים. כמו שאמרנו בגלל הירידה החדה של אסטרוגן סביב גיל המעבר. ובתוך קבוצת הנשים, נשים רזות ובהירות נמצאות בסיכון גבוה יותר. אם יש היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס זה מעלה את הסיכון גורמי סיכון נוספים הם עישון, אלכוהול, מחלת קרון, צליאק, מחלת כליות כרונית, פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת כבד וסוכרת, כל אלו מעלים את הסיכון לאוסטאופורוזיס. עכשיו הגענו לחלק האופטימי, מה אפשר לעשות כדי למנוע ואפילו לעצור אוסטיאופורוזיס, ויש מה לעשות. אז קודם כל להיות מודעים ולבדוק מה המצב שלנו. איך בודקים? בעזרת בדיקת צפיפות עצם שהיא בדיקה לא פולשנית ולא כואבת שיכולה לתת לנו תמונת מצב של העצמות שלנו. חוץ מזה כדאי לשמור על דיאטה עשירה בקלציום, וויטמין D, ובמידת הצורך לקחת תוסף סידן. ואחד הדברים שהיום כבר אין עוררין על הערך הרב שלו בשמירה על מסת העצם היא פעילות גופנית ופעילות בונה עצם בפרט.
מדריך מבנה העצם, אזורים מועדים לשברים, ואיך נבנית עצם.
בואו נתבונן רגע איך בנויות העצמות שלנו, ואיזה אזורים בגוף מועדים יותר לשברים אוסטאופורוטיים. בעצמות שלנו יש אזורים שהעצם יותר צפופה וחזקה, ואזורים שהעצם יותר מחוררת וספוגית. בעצמות ארוכות כמו עצם הירך ועצם הזרוע, רוב העצם עטופה ברקמה צפופה וחזקה, ובסמוך למפרק רקמת העצם היא ספוגית, האזור הספוגי של העצם הרבה פחות דחוס והיא ומלא בחללים המכילים את מח העצם, שומן, כלי דם ואוויר. ההתדלדלות של העצם באזורים הספוגיים היא יותר מהירה, ולכן שם לרוב יהיו שברים. יש ארבעה אזרים מועדים לשברים אוסטאופורוטיים: עמוד השדרה מפרק הירך שורש כף היד וגם הכתף עכשיו אנחנו מגיעות לשאלה החשובה, אז איך אפשר לעצור את התדלדלות העצם ואפילו לעודד בנייה של עצם? העצם היא חומר די חכם מכיוון שהיא מגיבה לעומס מכני שהסביבה מפעילה עליה. אם ניקח עצם ונפעיל עליה עומס זה יגרום לגירוי של תאי העצם, העצם תתחזק ואפילו תיבנה. זאת אומרת שהעצמות שלנו עובדות לפי דרישה. אם יש עליהן עומס, נגיד כשאנחנו מתאמנים, הולכים, קופצים, רצים, הן מתתחזקות. לעומת זאת אם לא מופעלים על העצם עומסים, היא נחלשת ועם הגיל מועדת לשברים. איך נוצר הגירוי שבונה את העצם? העצמות שלנו עטופות בגידים, שרירים, רצועות, כשאנחנו מפעילים את השריר הוא יוצר עומס וגירוי על העצם, ובעקבות העומס הזה תאי העצם נבנים. וככה למעשה העצם מתחזקת ואפילו נבנית. הכוחות שאנחנו יכולים להפעיל על העצם הם דחיסה, מתיחה ופיתול. העצמות שלנו אוהבות גירויים כמה שיותר מגוונים ומשתנים. זה אומר שהכוח שמופעל עליהן צריך להיות בכל מיני זוויות, ובמהירויות משתנות.
תמונות מהשטח




